Avot 5:5 — Dez milagres no Beit HaMikdash · Mishná

A Mishná · המִשְׁנָה

Ensina os dez milagres que ocorriam no Templo: nenhuma mulher abortava por causa do cheiro da carne sagrada; a carne sagrada nunca apodrecia; nunca se via mosca na casa do abate; ao Sumo Sacerdote nunca ocorria acidente seminal no Dia do Perdão; as chuvas nunca apagavam o fogo da lenha do altar; o vento nunca vencia a coluna de fumaça; nunca se achava defeito no ômer, nos dois pães ou no pão da proposição; o povo ficava apertado em pé, mas ao prostrar-se havia espaço; nunca cobra ou escorpião feriu alguém em Jerusalém; e ninguém jamais disse ao seu próximo: "estreito é para mim o lugar onde hei de pernoitar em Jerusalém".

Dez milagres foram feitos para os nossos pais no Beit HaMikdash: nenhuma mulher abortou pelo cheiro da carne sagrada; a carne sagrada nunca apodreceu; nunca se viu mosca na casa do abate; nunca sobreveio acidente seminal ao Sumo Sacerdote no Dia do Perdão; as chuvas nunca apagaram o fogo da lenha do altar; o vento nunca venceu a coluna de fumaça; nunca se encontrou defeito no ômer, nos dois pães ou no pão da proposição; permaneciam apertados em pé, e prostravam-se com espaço; nunca cobra ou escorpião feriu ninguém em Jerusalém; e nenhum homem disse ao seu próximo: estreito é para mim o lugar onde hei de pernoitar em Jerusalém.

עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. לֹא הִפִּילָה אִשָּׁה מֵרֵיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא הִסְרִיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹלָם, וְלֹא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם, וְלֹא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא כִבּוּ גְשָׁמִים אֵשׁ שֶׁל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, וְלֹא נָצְחָה הָרוּחַ אֶת עַמּוּד הֶעָשָׁן, וְלֹא נִמְצָא פְסוּל בָּעֹמֶר וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבְלֶחֶם הַפָּנִים, עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים, וְלֹא הִזִּיק נָחָשׁ וְעַקְרָב בִּירוּשָׁלַיִם מֵעוֹלָם, וְלֹא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלַיִם:

Halachot · הֲלָכוֹת

Bartenura · Avot 5:5

וְלֹא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל. לְפִי שֶׁהִיא טֻמְאָה הַיּוֹצְאָה מִגּוּפוֹ, הָיָה הַדָּבָר מְגֻנֶּה וּמְכֹעָר יוֹתֵר מִשְּׁאָר טֻמְאוֹת:

Bartenura explica por que o acidente seminal ao Sumo Sacerdote seria especialmente grave no Dia do Perdão: por ser uma impureza que sai do próprio corpo, era considerada mais vergonhosa e repulsiva do que as demais formas de impureza — daí o milagre de jamais ter ocorrido.

Bartenura · Avot 5:5 (continuação)

וְלֹא נִמְצָא פְסוּל בָּעֹמֶר וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבְלֶחֶם הַפָּנִים. שֶׁאִם הָיָה נִמְצָא בָּהֶם פְּסוּל קֹדֶם מִצְוָתָן לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהַקְרִיב אֲחֵרִים תַּחְתָּם. שֶׁהָעֹמֶר נִקְצַר בַּלַּיְלָה וְלֹא הָיוּ מַרְבִּים לִקְצֹר. וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם נֶאֱפִים מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְאֵין אֲפִיָּתָן דּוֹחָה יוֹם טוֹב. וְכֵן לֶחֶם הַפָּנִים נֶאֱפָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת:

Sobre o ómer, os dois pães e o pão da proposição, Bartenura explica que, se neles fosse encontrado defeito antes do momento prescrito, seria impossível oferecer outros em seu lugar — pois o ómer só podia ser colhido à noite, e os pães tinham de ser assados na véspera, sem que sua fabricação pudesse suspender o Shabat ou a festa; por isso era um milagre que nunca fossem invalidados.

Perush — os Mefarshim · המְּפָרְשִׁים

Rashi רַשִׁ״י

Rashi sobre Avot, Perek Hei, Mishná 5

בבית המטבחים. שבעזרה במקום שהיו שם השולחנות של שיש שמדיחין עליהן את האמורין ולא היה יורד שם זבוב משום מיאוס ללמדך ששכינה שורה בהם: צר לי המקום. כלומר דחוקה לי שעתי בכאן ואינו יכול להתפרנס שכל הדרים בתוכה היה הקב״ה מפרנסם עד שלא נצרך אחד מהם לחבירו ולצאת משם להיות מטולטל. כך מצאתי באגדה ולא יותר:

Rashi explica que na “casa do abate” — o local do átrio onde ficavam as mesas de mármore em que se lavavam as partes dos sacrifícios — nenhuma mosca descia, por repugnância, ensinando que a Presença Divina habitava ali; e sobre “estreito é para mim o lugar”, explica que ninguém jamais precisou dizer que sua subsistência era difícil em Jerusalém, pois o Onipresente sustentava todos os que ali habitavam.

Rambam רמב״ם

Perush HaMishná, Avot 5:5

כבר ידעת שהמזבח היה באמצע העזרה ואנו עתידים לבאר זה במקומו והיה מגולה לשמים ועם כל זה לא היו מכבין הגשמים אש המערכה ולא היה מפזר הרוח את עמוד העשן העולה מן הקרבנות אבל בעת ההקרבה היה האויר צח והיו עומדים בעזרה כל אחד בצד חברו ובעת ההשתחויה לא היו לוחצים זה את זה לרוב מוראם וישובם במקום ההוא:

O Rambam observa que o altar ficava no meio do átrio, exposto ao céu aberto, e mesmo assim as chuvas nunca apagavam o fogo da lenha, nem o vento dispersava a coluna de fumaça que subia dos sacrifícios; e que, ao se prostrarem por temor reverente, os que se reuniam no átrio não se comprimiam uns aos outros, apesar da multidão.