Avot 5:7 — Sete traços no rude e sete no sábio · Mishná

A Mishná · המִשְׁנָה

Ensina que há sete traços no rude e sete no sábio: o sábio não fala diante de quem é maior que ele em sabedoria e em posição; não interrompe a fala de seu companheiro; não se apressa a responder; pergunta o pertinente ao assunto e responde conforme a norma; fala do primeiro ponto primeiro e do último por último; sobre o que não ouviu, diz "não ouvi"; e reconhece a verdade. E o oposto disso está no rude.

Sete traços há no rude, e sete no sábio. O sábio não fala diante de quem é maior que ele em sabedoria e em posição; não entra na fala de seu companheiro; não se apressa a responder; pergunta o pertinente e responde conforme a norma; e fala sobre o primeiro ponto primeiro e sobre o último por último; e sobre o que não ouviu, diz: não ouvi; e reconhece a verdade. E o oposto disso há no rude.

שִׁבְעָה דְבָרִים בַּגֹּלֶם וְשִׁבְעָה בֶחָכָם. חָכָם אֵינוֹ מְדַבֵּר בִּפְנֵי מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְחָכְמָה וּבְמִנְיָן, וְאֵינוֹ נִכְנָס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ, וְאֵינוֹ נִבְהָל לְהָשִׁיב, שׁוֹאֵל כָּעִנְיָן וּמֵשִׁיב כַּהֲלָכָה, וְאוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, וְעַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע, אוֹמֵר לֹא שָׁמָעְתִּי, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת. וְחִלּוּפֵיהֶן בַּגֹּלֶם:

Halachot · הֲלָכוֹת

Bartenura · Avot 5:7

אֵינוֹ מְדַבֵּר לִפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְחָכְמָה. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּאֶלְעָזָר וְאִיתָמָר שֶׁלֹּא רָצוּ לְדַבֵּר בִּפְנֵי אֲבִיהֶן כְּשֶׁקָּצַף עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה, וְהֵשִׁיב אַהֲרֹן:

Bartenura ilustra o primeiro traço com o exemplo de Elazar e Itamar, que não quiseram falar diante de seu pai quando Moshé se irou com eles, deixando que Aarão respondesse em seu lugar.

Bartenura · Avot 5:7 (continuação)

וְעַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע אוֹמֵר לֹא שָׁמָעְתִּי. אִם פּוֹסֵק דִּין מִן הַסְּבָרָא מִדַּעְתּוֹ לֹא יֹאמַר כָּךְ שָׁמַעְתִּי מֵרַבּוֹתַי. וּמָצִינוּ בְּאַנְשֵׁי חָרָן (בראשית כט) כְּשֶׁשָּׁאַל מֵהֶם יַעֲקֹב הֲשָׁלוֹם לוֹ, אָמְרוּ לוֹ שָׁלוֹם, וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן, כְּלוֹמַר, זֶה אָנוּ יוֹדְעִים, וְאִם תִּשְׁאַל יוֹתֵר, הִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן וְהִיא תַּגִּיד לְךָ, כִּי אֲנַחְנוּ לֹא יָדַעְנוּ יוֹתֵר מִזֶּה:

Sobre “reconhece a verdade”, Bartenura traz o exemplo de Moshé, que, mesmo podendo sustentar sua posição com argumentos, quando Aarão lhe explicou seu erro sobre a lei do sacrifício, “ouviu e ficou satisfeito” — reconheceu, sem vergonha, dizendo não “não ouvi”, mas “ouvi e esqueci”.

Perush — os Mefarshim · המְּפָרְשִׁים

Rashi רַשִׁ״י

Rashi sobre Avot, Perek Hei, Mishná 7

בגולם. [כמו שנאמר (תהלים קלט) גלמי ראו עיניך. כלי עץ שלא נגמרה מלאכתו כך זה אין בו דעת כלום]. אדם שאין בו בינה קרי ליה גולם על שם שלא נגמרה צורתו כשאר בני אדם כמו גולמי כלי עץ: ומודה על האמת. ואינו בוש בכך אם חוזר ממה שהיה אומר טעות וחלופיהן בגולם:

Rashi explica que “golem” (o rude) designa quem carece de entendimento, comparado a um utensílio de madeira cuja confecção ainda não foi terminada — sua forma ainda não está completa, como a de outras pessoas. E sobre dizer “não ouvi”, explica que o sábio não quer atribuir a seu mestre algo que ele não disse, pois quem transmite em nome de um mestre algo que este não ensinou provoca o afastamento da Presença Divina de Israel.

Rambam רמב״ם

Perush HaMishná, Avot 5:7

הנני מפרש תחלה אלו המדות שנכפלות הרבה בדברי חכמים והוא בור עם הארץ וגולם וחכם וחסיד אמנם בור הוא איש אשר אין לו לא מעלות שכליות ולא מעלות המדות ר"ל לא חכמה ולא מוסר ואין לו ג"כ קנין הדעות כאילו הוא ערום מן הטוב ומן הרע והוא הנקרא בור לדמותו כארץ לא יזרע בה דבר מן הדברים והיא הנקראת שדה בור כמו שהתבאר בזרעים: ועם הארץ הוא איש שיש לו מעלות המדות אבל אין לו מעלות שכליות רצונו לומר שיש לו דרך ארץ ואין בידו תורה והוא הנקרא ע"ה ר"ל שהוא טוב לישוב הארץ ולקבוצי המדינות מפני שיש לו מעלות המדות שתיטב בהם חברתו עם זולתו כמו שבארנו בתחלת חבורנו: וגולם הוא איש שיש לו מעלות שכליות ומעלות המדות אמנם אינם שלמות ולא הולכות על סדר כראוי אבל יש בהם ערבוביא ובלבולים והתערב בהם חסרון ומפני זה נקרא גולם להדמותו לכלי אשר יעשהו האומן ותהיה בו הצורה המלאכיית שיחסרהו ההשלמה והתקון כסכין והסייף שיעשה הנפח גולמים והגיע להם צורתם קודם שישחיזם ויחדדם וימרטם ויפתח בהם מה שדרכו לפתח וישלים תקונם והם הנקראים לפני זה גולמי כלי מתכות כמו שהתבאר בכלים והיא מלה עברית גלמי ראו עיניך ר"ל חומר שלי קודם הגיע צורת האדם בה וכאשר לא הגיע לזאת הצורה שלמותה קראוהו גולם לדמותו כחומר הנמצא מוכן לקבל צורה אחרת ישוב בה יותר שלם: וחכם הוא האיש שהגיעו לו שני המינים מן המעלות על השלמות כמו שצריך: וחסיד הוא האיש החכם כשיוסיף במעלה ר"ל במעלות המדות עד שיטה אל הקצה הא' מעט כמו שבארנו בפרק הד' ויהיו מעשיו מרובין מחכמתו ומפני זה נקרא חסיד לתוספתו כי ההפלגה בדבר יקרא חסיד תהיה ההפלגה ההיא בטוב או ברע ואמר הנה שהחכם יהיו לו אלו הז' מעלו

O Rambam distingue quatro tipos de pessoas mencionados com frequência pelos Sábios: o rude (bur), que não tem virtudes intelectuais nem de caráter; o “homem da terra”, que tem boas qualidades de caráter mas carece de Torá; o “golem”, que possui ambas as virtudes, mas de forma incompleta e desordenada, como um utensílio metálico ainda não polido pelo ferreiro; e o sábio, em quem ambos os tipos de virtude atingem sua plenitude. Dos sete traços listados, quatro pertencem às virtudes de caráter e três às virtudes intelectuais.