Avot 1:3 — Antígono de Socho: servir sem esperar recompensa · Mishná

A Mishná · הַמִּשְׁנָה

Antígono de Socho recebeu a tradição diretamente de Shimon HaTzadik e formula o primeiro elo da corrente de pares (zugot) que estrutura o restante do capítulo.

Antígono, homem de Socho, recebeu de Shimon, o Justo. Ele dizia: não sejais como servos que servem o senhor com a condição de receber recompensa, mas sede como servos que servem o senhor sem a condição de receber recompensa; e que o temor do Céu esteja sobre vós.

אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם:

Halachot · הֲלָכוֹת

Rambam · Perush HaMishná, Avot 1:3

פרס יקרא הגמול אשר יגמל האדם ממי שאין לו טובה עליו אבל יעשה זה על דרך החסד והחנינה כמו שיאמר אדם לעבדו או לבנו הקטן או לאשתו עשה לי כך וכך ואתן לך דינר או שנים זהו ההפרש אשר בין פרס לשכר כי השכר הוא שינתן בדין ואמר זה החסיד שאתם לא תעבדו הש"י ע"מ שייטיב לכם ויגמלכם חסד ותקוו לגמול ותעבדוהו בעבורו ואמנם עבדוהו כעבדים שאינם מקוים להטבה ולא לגמילות חסד רצה בזה שיהו עובדין מאהבה כמו שאמרנו בפרק י' מסנהדרין ואם כל זה לא פטרן מן היראה ואמר עם היותכם עובדים מאהבה לא תניחו היראה לגמרי ויהי מורא שמים עליכם כי כבר בא בתורה המצוה ביראה והוא אמרו את ה' אלהיך תירא ואמרו החכמים עבוד מאהבה עבוד מיראה ואמרו האוהב לא ישכח דבר ממה שצוה לעשותו והירא לא יעשה דבר ממה שהוזהר מעשותו כי ליראה מבוא גדול במצות לא תעשה וכ"ש במצות השמעיות והיו לזה החכם שני תלמידים שם האחד צדוק ושם השני ביתוס וכאשר שמעו שאמר זה המאמר יצאו מלפניו ואמר האחד לחברו הנה הרב אמר בפירוש שאין לאדם לא גמול ולא עונש ואין תקוה כלל כי לא הבינו כונתו וסמך האחד מהן ידי חברו ויצאו מן הכלל והניחו התורה. התחברה לאחד כת אחת ולחברו כת אחרת וקראום החכמים צדוקים וביתוסים וכאשר לא היו יכולים לקבץ הקהלות לפי מה שהגיע להם מן האמונה שזאת האמונה הרעה תפריד הנקבצים כ"ש שלא תקבץ הנפרדים נטו להאמין הדבר שלא יכלו לכזבו אצל ההמון שאילו היו מוציאין אותו מפיהם היו הורגין אותם ר"ל דברי תורה ואמר כל אחד לסיעתו שהוא מאמין בתורה וחלק על הקבלה שאינה אמתית וזה לפטור עצמם מן המצות המקובלות והגזרות והתקנות אחר שלא יכלו לדחות הכל הכתוב והמקובל ועוד שהתרחב להם הדרך לפירוש כי לאחר ששב הפי' בבחירתם היה יכול להקל במה שירצה ולהכביד במה שירצה כפי כונתו אחר שאינו מאמין כלל בעיקר ואמנם בקשו דברים המקובלים אל קצת בני אדם לבד ומאז יצאו אלו הכתות רעות ויקראו באלו הארצות ר"ל מצרים קראים ושמותם אצל החכמים צדוקים ובייתוסים והם אשר התחילו להשיב על הקבלה ולפרש כל הפסוקים כפי מה שיראה להם מבלתי שישמעו לחכם כלל הפך אמרו יתברך על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל:

Rambam explica que "peras" designa a compensação que uma pessoa concede a quem não lhe deve favor algum, dada por pura bondade e graça — como quando alguém diz a seu servo, a seu filho pequeno ou à sua esposa: "faze isto por mim, e te darei uma ou duas moedas". Esta é a diferença entre "peras" e "sachar" (salário): o salário é devido por estrita justiça, ao passo que Antígono ensina que não se deve servir a D'us esperando que Ele recompense por bondade, aguardando tal retribuição, mas servir por puro amor, sendo o temor do Céu o que orienta as próprias ações.

Bartenura · Avot 1:3

פְּרָס. לְשׁוֹן עֶרֶךְ. בְּעֶרְכֶּךָ, מְתַרְגְּמִינַן פּוּרְסָנֵיהּ. וְהוּא מַה שֶּׁאָדָם נוֹתֵן לְמִי שֶׁעָבַד אוֹתוֹ וְהוּא אֵינוֹ חַיָּב בַּדִּין לִתֵּן לוֹ כְּלוּם, כְּמוֹ מַה שֶּׁיִּתֵּן אָדָם לִבְנוֹ קָטָן אוֹ לְאִשְׁתּוֹ אוֹ לְעַבְדּוֹ מִפְּנֵי קוֹרַת רוּחַ שֶׁעָשׂוּ לוֹ. וַאֲפִלּוּ לְתִקְוַת פְּרָס כָּזֶה לֹא יַעֲבֹד אָדָם אֶת בּוֹרְאוֹ, אֶלָּא מֵאַהֲבָה בִּלְבַד:

וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם. אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה עוֹבֵד מֵאַהֲבָה עֲבֹד גַּם כֵּן מִיִּרְאָה. שֶׁהָעוֹבֵד מֵאַהֲבָה זָרִיז בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה, וְהָעוֹבֵד מִיִּרְאָה נִזְהָר מִמִּצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְנִמְצֵאת דַּעֲבוֹדָתוֹ שְׁלֵמָה. וְכֵן אָמְרוּ חֲזַ"ל, עֲבֹד מֵאַהֲבָה עֲבֹד מִיִּרְאָה. עֲבֹד מֵאַהֲבָה, שֶׁאִם בָּאתָ לִשְׂנֹא דַּע שֶׁאַתָּה אוֹהֵב וְאֵין אוֹהֵב שׂוֹנֵא. עֲבֹד מִיִּרְאָה, שֶׁאִם בָּאתָ לִבְעֹט דַּע שֶׁאַתָּה יָרֵא וְאֵין יָרֵא בּוֹעֵט:

Bartenura confirma que "peras" é termo de avaliação e mérito (como em "be'erkechá", traduzido "pursaneih"), designando aquilo que uma pessoa dá a quem a serviu, sem que este tenha direito legal a receber nada — como o que se dá a um filho pequeno, à esposa ou a um servo, por prazer que causaram, ainda que um servo humilde não seja de modo algum obrigado a receber nada. Sobre "que o temor do Céu esteja sobre vós", explica que mesmo quem serve por amor deve também servir por temor, pois quem serve por amor é zeloso nos preceitos positivos, e quem serve por temor é cuidadoso quanto às proibições, tornando-se assim completo o seu serviço — e assim disseram os sábios: "serve por amor, serve por temor".

Perush — os Mefarshim · הַמְּפָרְשִׁים

Rashi רַשִׁ״י

Rashi sobre Avot, Perek Alef, Mishná 3

אנטיגנוס קבל משמעון הצדיק את התורה הוא היה אומר. הכי הוה מלתא מרגלא בפומיה:

[אל תהיו כעבדים וכו'. פרס לשון ערך כמו בערכך ומתרגמי' בפורסניה. פרס מתנה נשאי המנחה תרגום נטלי בארך פרס כלומר] שלא תאמר אקיים מצות בוראי כדי שיספיק לי כל צרכי אלא עבוד מאהבה:

ויהי מורא שמים עליכם. לפי שאין שכר מצות בעולם הזה שנאמר אשר אנכי מצוך היום היום לעשותם ולא היום ליטול שכרם. [וראיתי בספר ערוך שצדוק ובייתוס תלמידיו של אנטיגנוס היו ולימד להם אל תהיו כעבדים וכו' אלא כעבדים שמשמשין את הרב על מנת שלא לקבל פרס ולא פירש להם הטעם ומפני שהיה רגיל לומר כן נהפכו למינות ונקראו כל הבאים אחריהם צדוקין ובייתוסין]:

Rashi explica "peras" (recompensa) como ligado à ideia de "erech" — avaliação, valor —, tal como "be'erkechá" é traduzido por "pursaneih": ou seja, não cumpras os preceitos de teu Criador com a condição de que Ele supra todas as tuas necessidades, mas serve por amor. Sobre "que o temor do Céu esteja sobre vós", explica que não há recompensa pelos preceitos neste mundo, como está dito: "que eu vos ordeno hoje para praticá-los" — hoje para praticá-los, e não hoje para receber sua recompensa. Rashi ainda relata, segundo o Sefer HeAruch, que Tzadok e Beitos, os próprios discípulos de Antígono, mal-entenderam este ensinamento — pensando que ele negava toda recompensa e todo o Mundo Vindouro — e fundaram, a partir dessa confusão, escolas de pensamento heréticas.