Avot 6:2 — Rabi Yehoshua ben Levi: a voz celestial e o homem verdadeiramente livre · Mishná

A Mishná · המִשְׁנָה

Rabi Yehoshua ben Levi ensina sobre a voz celestial diária que proclama a desonra de quem não estuda Torá, e sobre a leitura homilética de “charut” (gravada) como “cherut” (liberdade).

Disse Rabi Yehoshua ben Levi: todos os dias sai uma voz celestial (bat kol) do monte Horeb, e proclama, dizendo: “ai das criaturas, pela ofensa feita à Torá!” Pois todo aquele que não se ocupa da Torá é chamado repreendido (nazuf), como está dito: “Como anel de ouro no focinho de um porco, assim é a mulher formosa e sem tino” (Provérbios 11:22). E diz: “E as tábuas eram obra de D’us, e a escrita era escrita de D’us, gravada (charut) sobre as tábuas” (Êxodo 32:16) — não leias “charut” (gravada), mas “cherut” (liberdade); pois não há homem livre senão aquele que se ocupa do estudo da Torá. E todo aquele que se ocupa do estudo da Torá eis que se eleva, como está dito: “E de Mataná, Nachaliel; e de Nachaliel, Bamot” (Números 21:19).

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת, אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה. שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יא) נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם. וְאוֹמֵר (שמות לב) וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה. וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא) וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת:

Fontes bíblicas · מְקוֹרוֹת

Provérbios 11:22

נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם

“Como anel de ouro no focinho de um porco, assim é a mulher formosa e sem tino” — imagem aplicada a quem tem prestígio exterior sem o “sabor” da Torá.

Êxodo 32:16

וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת

“E as tábuas eram obra de D’us, e a escrita era escrita de D’us, gravada sobre as tábuas” — a leitura homilética troca “charut” (gravada) por “cherut” (liberdade).

Números 21:19

וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת

“E de Mataná, Nachaliel; e de Nachaliel, Bamot” — lido como sequência: quem recebe a Torá como dádiva (mataná) herda a D’us (nachalu El) e, por essa herança, sobe às alturas (bamot).

Perush — os Mefarshim · המְּפָרְשִׁים

Rashi רַשִׁ״י

Rashi sobre Avot, Perek Vav, Mishná 2

מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה. מֵעֶלְבּוֹן שֶׁעוֹלְבִין אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא עֲלוּבָה עַל שֶׁאֵין לָהּ עוֹסְקִין:

נָזוּף. מְנֻדֶּה, כְּמוֹ (בְּרֵאשִׁית לז) וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו מְתַרְגְּמִינַן וְנָזַף בֵּיהּ אֲבוּהִי. נֻסָּח אַחֵר נְזִיפַת חֲכָמִים מְנֻדֶּה:

נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר. שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמְּרוֹ אֶלָּא הוֹלֵךְ וְנוֹבֵר בָּאַשְׁפָּה וּמַמְאִיס, כֵּן תַּלְמִיד חָכָם שֶׁחָסֵר מַטְעַמִּים שֶׁל תּוֹרָה הוּא מָאוּס כִּמְנֻדֶּה הַזֶּה. נֻסָּח אַחֵר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טַעַם, כְּלוֹמַר מְכַנֶּה הַבְּרִיּוֹת בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה אִשָּׁה יָפָה שֶׁהוּא סָר דְּבָרָיו מִטְּעָמִים שֶׁל תּוֹרָה, דּוֹמֶה לְנֶזֶם שֶׁל זָהָב שֶׁנָּתוּן בְּחָטְמוֹ שֶׁל חֲזִיר שֶׁבְּנֵי אָדָם בְּדֵלִים מִמֶּנּוּ, אַלְמָא כִּמְנֻדֶּה קָרֵי לֵיהּ קְרָא:

שֶׁאֵין לְךָ בֶן חוֹרִין. לְפִי שֶׁבְּנֵי אָדָם מְכַבְּדִין וּמְשַׁמְּשִׁין לְפָנָיו, וּמִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בָּהּ מִתְרַחֲקִין מִמֶּנּוּ, אַלְמָא כִּמְנֻדֶּה הוּא:

וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל. לְמַעְלָה מִן הַפָּסוּק הַזֶּה כְּתִיב וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל [עֵרוּבִין נד; וּנְדָרִים נה.], כֵּיוָן שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם תּוֹרָה בְּמַתָּנָה נָחֲלוּ אֵל, כְּלוֹמַר הֱבִיאָם בְּחֶלְקוֹ, וְכֵיוָן שֶׁחֶלְקוֹ אֵל עוֹלִים לִגְדֻלָּה שֶׁנֶּאֱמַר וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת:

Rashi explica que “pela ofensa à Torá” é a ofensa que sofre a própria Torá, ficando desprezada por não ter quem dela se ocupe. Sobre “repreendido” (nazuf), explica que é sinônimo de excomungado, como em “e seu pai o repreendeu” (Gênesis 37:10), traduzido em aramaico como “unezaf beih avuhi”. Sobre “anel de ouro no focinho de um porco”, explica que, assim como o porco não guarda o anel, mas vai remexer no lixo e se suja, também o erudito que carece do sabor da Torá é repugnante como um excomungado. Sobre “não há homem livre senão quem se ocupa do estudo da Torá”, explica que as pessoas honram e servem a quem estuda, e se afastam de quem não estuda — como a um excomungado. E sobre “de Mataná, Nachaliel”, explica que, no versículo anterior, está escrito “e do deserto, Mataná” (presente) — visto que a Torá lhes foi dada como presente, herdaram a D’us (nachalu El), isto é, Ele os trouxe à Sua porção; e, por terem D’us como porção, sobem à grandeza, como está dito “e de Nachaliel, Bamot” (alturas).